חלפו הזמנים בהם המושג “שרת אינטרנט” היה נתפס כמכונה מסתורית אשר אוחסנה במרכזי מידע או חוות שרתים. כל מי שחי את תחום האינטרנט מכיר גם את תחום שרתי האינטרנט ואת יחסי הגומלין שבין תחום העיסוק באינטרנט לבין חברות אחסון אתרים אשר מספקות שרתים פיזיים (ייעודיים) ושרתים וירטואליים (VPS). עסקי שיווק דיגיטלי, חברות פיתוח אתרים, חברות אחסון אתרים, חברות פיתוח אפליקציות ועסקים מקוונים שונים – מהווים את רוב צרכני שוק השרתים הפיזיים והשרתים הוירטואלים. ניתן לומר כי לא קיים פתרון אחד המתאים לכולם ויתרה מכך, כל תחום עסקי מפעיל מערכת שיקולי דעת שונים באשר לשימוש בשרת פיזי או וירטואלי – ביחס לסוגי פרויקטים שונים. הבחירה “המנצחת” בין שרת פיזי לשרת וירטואלי, היא זו אשר תשרת באופן המיטבי את צרכי הארגון והפלטפורמה האינטרנטית אשר עבורם דרוש השרת.
שרת וירטואלי הוא למעשה תוצר של מערכת וירטואליזציה אשר מותקנת על גבי שרת פיזי וזו מחלקת את השרת הפיזי למערך שרתים וירטואליים הפועלים בנפרד אחד מהשני ואינם תלויים זה בזה מבחינת הגדרות משאבים. שרת פיזי הינו בעצם מחשב (מכונה) אשר עליו פועלת מערכת הפעלה (LInux, Windows למשל). על השרת מותקנת חומרה נוספת כגון כרטיסי זיכרון, מעבד, יציאות חשמל, יציאות רשת וכדומה. השרת מותקן לרוב בארון תיקשורת של חוות שרתים ונשלט מרחוק על ידי חברת אחסון אתרים או גוף השוכר את השרת. מכאן עולה כי בכל מקרה קיימת תלות בין שרת פיזי לשרת או שרתים וירטואליים הפועלים עליו, אך תלות זו אינה באה לידי ביטוי במערכות ההפעלה השונות אשר יכולות לפעול בשרתים הוירטואליים המותקנים על השרת הפיזי. קיימות מערכות וירטואליזציה שונות אשר חברות אחסון אתרים מפעילות על גבי שרתים פיזיים, כאשר לכל מערכת וירטואליזציה יש מאפיין עיקרי: הפעלה של שרת Production, הפעלה של שרת פיתוח, הפעלה של שרת גיבוי ועוד. מבלי להיכנס להבדלים בין מערכות וירטואליזציה ולהבדלים בין סוגי שרתים פיזיים, נוכל לומר כי ההתלבטות בין התבססות על שרת פיזי או שרת אינטרנטי לצורך הפעלה של מערכת אינטרנטית, צריכה להתחיל בבדיקת המאפיינים של שני סוגי שרתים אלו ובהבנת ההבדלים ביניהם.
ביצועים
אם ניקח שני שרתים: אחד מהם ישמש כשרת פיזי ייעודי ולשני נתקין וירטואליזציה על מנת להשתמש בחלק ממנו כשרת VPS, נתקין על השרת הפיזי ועל השרת הוירטואלי את אותה אפליקציה – השרת הפיזי הייעודי יבטא ביצועים טובים יותר מאשר השרת הוירטואלי. הדבר נכון כמובן עבור אפליקציות אינטרנטיות אשר מריצות אלפי טרנזקציות ושאילתות בדקה, כמו למשל אתרי מסחר גדולים בעלי תעבורה גבוהה מכל העולם. חשוב להבין הנקודה זו, כי שרת פיזי יפגין כברירת מחדל ביצועי מהירות חלשים יותר מאשר שרת וירטואלי, במידה והשרת הפיזי לא עבר אופטימיזציה לשימוש יעיל במשאבי המערכת שלו. בשני המקרים של שרת פיזי ושרת וירטואלי, על מנת שלא להגיע למצב של קריסת האפליקציה עקב הגדרות לא נכונות או לא מתאימות של משאבי המערכת וכתוצאה – אובדן כספים לתיקון התקלה ובינתיים אובדן מכירות עקב השבתה, יש לבצע ניטור מתמיד על מנת להתאים את משאבי השרתים לצרכי האפליקציה ולמנוע צווארי בקבוק הפוגעים בביצועי השרתים.
עלות כספית
הסיבה הנפוצה ביותר לשימוש בשרתים וירטואלים היא החסכון הכספי הניכר בהשוואה לשימוש בשרת פיזי. יחד עם זאת, החסכון הכספי של שרת וירטואלי מתבטא בעיקר כאשר מדובר בשימוש של מספר שרתים וירטואליים, או שכירת שרת וירטואלי מחברת אחסון אתרים. יש לציין כי שכירת שרת וירטואלי מחברת אחסון אתרים היא אכן זולה יותר ברוב המקרים מרכישה או שכירה של שרת פיזי, אך הדבר תלוי במידה רבה במאפייני השרת הוירטואלי: נפח אחסון, תעבורה, מעבד, זיכרון וכמובן עלות רכישת רשיונות לתוכנות: מערכת הפעלה, אנטי וירוס, FireWall ותוכנות נוספות המיועדות להתקנה ולשימוש בשרת הוירטואלי. מעבר לכך, ככל שהאפליקציה האינטרנטית תהיה פופולרית יותר, המשמעות היא בצורך להגדלת נפח התעבורה והמשאבים של השרת הוירטואלי – נתונים אשר מעלים את העלות החודשית / שנתית של השרת הוירטואלי. לפיכך, ניתן לומר כי בטווח הקצר קיים יתרון כספי לשימוש בשרת וירטואלי, אך הטווח הארוך מומלץ לשקול מעבר לשרת פיזי במידה ועולה דרישה קבועה להגדלה של משאבי השרת הוירטואלי.
שינויים בתשתית – Scalability
מעבר לעובדה שעל שרת פיזי יכולה לפעול רק מערכת הפעלה אחת לעומת שרת וירטואלי אשר יכול להפעיל כל מערכת הפעלה, ביצוע שינויים בתשתית שרת פיזי דורשת רכישת חומרה מתאימה, הגעה פיזית למקום המצאות השרת, פירוק, הרכבה וביצוע בדיקות בשטח. השרת הפיזי הוא מכונה אשר מופעלת על בסיס מאפיינים קבועים של נפח, זיכרון ומעבד. החלפה / שדרוג / שינוי מאפיינים פיזיים אלו דורשים עבודה טכנית במקום המצאות השרת הפיזי. שרת וירטואלי לעומת זאת, ניחן ביכולת לעבור שינויי תשתית על בסיס צרכי בעלי האפליקציה העושים שימוש בשרת הוירטואלי: הוספת שרת וירטואלי נוסף, הגדלת משאבי זיכרון או עיבוד.
התאוששות מאסון
שרתים פיזיים ושרתים וירטואליים עלולים להגיע לנקודת כשל מסיבות שונות, אך שניהם חשופים לסכנה זו במידה די דומה מבחינת כשל חומרה, כשל תוכנה, כשל עקב פירצת אבטחה וכדומה. במצב כזה, הגורם המשמעותי ביותר להתאוששות מאסון הינו זמן – ככל שהזמן להתאוששות מאסון קצר יותר, כך יקטנו ההפסדים הכספיים הצפויים כתוצאה מעלויות התיקון ואובדן ההכנסה. לשרת וירטואלי קיים יתרון משמעותי על פי שרת פיזי היות וניתן להשתמש בגיבוי של השרת הוירטואלי על מנת להעלות אותו במהירות רבה יחסית בשרת פיזי אחר, או בשרת וירטואלי אחר. לעומת זאת, התקנה מחדש של שרת פיזי, קונפיגורציה, התקנת תוכנות והעברת המידע – עלולים לארוך זמן ממושך. וירטואליזציה (בהגדרות נכונות ובשימוש בגיבוי) מאפשרת התאוששות מאסון במהירות רבה, אך הדבר תלוי במידה כמעט מוחלטת במערכת גיבוי של השרת הוירטואלי אשר תבטיח אמינות גבוהה של יכולת השחזור.
זמינות
ברוב מערכות הוירטואליזציה, זמינות גבוהה של השרת הוירטואלי היא למעשה חלק ממאפיניי היסוד של השרת. מלבד החיבוריות לרשת האינטרנט, הזמינות באה לידי ביטוי גם במצב בו השרת נופל ומיד (או מהר מאד בסמוך) במקומו נכנס לפעולה שרת גיבוי. בדומה לשרתים פיזיים, גם שרתים וירטואלים אינם חסינים בפני נפילות זמינות, בייחוד כאשר הם אינם מוגדרים לפעול במערך המגבה את השרת הוירטואלי כך שניתן להכניס שרת אחר לפעולה במקומו.
אבטחה וניהול זמן
האבטחה של שרת פיזי קשה יותר לביצוע, אך לרוב טובה יותר מאשר האבטחה של שרת וירטואלי, על אף שהתקנת מערכות אבטחה על שרת וירטואלי היא קלה יותר מאשר התקנת מערכות אבטחה על שרת פיזי. יש לציין כי וירטואליזציה של שרת פיזי לכדי חלוקתו לשרתים וירטואלים, אינה מפרידה תמיד בין משאבי המשתמשים (שרת וירטואלי ל- Production לעומת שרתי פיתוח אשר חולקים חלק ממשאבי השרת). עלול לקרות מצב בו פריצה לשרת וירטואלי אחד תוביל לפריצה לשרת וירטואלי שכן, כך שאבטחת שרת וירטואלי בהתאם לתקני התעשיה יכולה להיות עניין בעל עלויות כספיות משמעותיות. יתרה מכך, חשוב להבין בנקודה זו את הצורך בניטור ואבטחה פרו אקטיבית של שרת פיזי לעומת שרת וירטואלי בהיבט ניהול זמן: אבטחת שרתים פיזיים דורשת משאבי זמן גדולים יותר היות ומדובר בחומרה, כך גם ניטור השרת הפיזי וביצוע פעולות אבטחה פרו אקטיביות.
אחסון אתרים – תגובות